לשתף חברים ובני משפחה באבחנה שלי

איך לספר לילדיי שיש לי סרטן שד גרורתי?

ילדים צעירים נוהגים להגיב בהתאם לתגובות המבוגרים. איך ומתי תספרי להם? זה תלוי בגילאים שלהם ובמידת היכולת שלהם להבין. גם ילדים קטנים מאוד ירגישו שמשהו מאוד לא בסדר מתרחש, והם עלולים להרגיש מפוחדים ומבולבלים. הדרך הטובה ביותר היא להיות כנים איתם, מוקדם ככל האפשר.

ישנם אנשים שיוכלו לסייע לילדים להתמודד עם הרגשות שהם חשים ועם השינויים המתרחשים במשפחה. בקשי מהרופא שלך, או מצוות בית הספר של ילדייך, עזרה כדי לוודא שילדיך מקבלים כל מה שהם זקוקים לו.

ילדים יגיבו בצורה הטובה ביותר לגישה כנה. אל תחששי להשתמש במילה ‘סרטן’ כשאת מדברת איתם. חשוב שידעו להבחין בין המצב הרציני שאת נמצאת בו לבין שפעת, למשל.
זה יעזור להם להבין שהמחלה שלך לא תימשך רק כמה ימים, אלא זמן רב.

התכונני לענות על שאלות קשות.
אם ילדייך צעירים מאוד, כדאי לך לתכנן מראש את הניסוחים שבהם תשתמשי, כדי להסביר להם בפשטות להמנע מהסברים מורכבים מידי.

ילדים בכל גיל עלולים לחשוש שאת עומדת למות ויתכן שישאלו אותך על הטיפולים שלך, או יבקשו לדעת מדוע הסרטן חזר.

גם אם ילדייך בוגרים, יתכן שיהיה להם קשה בהתחלה לעכל את מה שסיפרת להם. הם יזדקקו לזמן כדי לחשוב על מה שאמרת ועל המשמעויות שיש לכך מבחינתם.

גם אם ילדייך לא שואלים אותך על הסרטן שלך, אין זה אומר בהכרח שאין להם שאלות.
לפעמים, ילדים מנסים להגן על אמם על ידי הסתרת הסקרנות או הרגשות שלהם. אם תשאלי אותם מיוזמתך האם יש להם שאלות כלשהן, ותסבירי להם שאת תמיד נמצאת כדי לענות על כל דבר - זה עשוי לעזור.

ישנם מקורות מידע רבים באינטרנט ובקבוצות התמיכה שיסייעו לך לקיים את השיחה, כולל דוגמאות של מילים שניתן להשתמש בהן. בדקי מה מתאים לך. תוכלי להפנות ילדים בוגרים לאתרי אינטרנט מתאימים, בהם יוכלו לקבל מידע נוסף על סרטן שד גרורתי; קחי בחשבון שסביר להניח שהם יחפשו בעצמם מידע, והוא עלול להיות בלתי אמין ובלתי מדויק.

 

איך לספר להוריי?

בכל גיל, את עדיין הילדה של הורייך. להם, כהורייך, יש אינסטינקט טבעי להגן עליך. יכול להיות לך קשה לספר להם שיש לך סרטן שד גרורתי, אם את מרגישה שהם לא יוכלו להתמודד עם האבחנה שקיבלת. אף אחת לא רוצה לגרום להוריה כאב וסבל, בפרט כשהם מבוגרים.

להורייך עשוייה להיות תגובה רגשית עוצמתית מאוד.
 
היא נובעת מתוך רגשות חוסר האונים שלהם ביחד למחלה שלך.
 
ייתכן שהם יינסו לעשות יותר ממה שאת רוצה שיעשו, ויפריעו לך. זה עלול להוביל לעימותים ולמתחים.

במקרים כאלה את יכולה להזכיר להם בעדינות שאת מקבלת את ההחלטות בנושאים הקשורים למחלה שלך.
 
אמרי להם שתקפידי לעדכן וליידע אותם. לפעמים יש צורך להציב גבולות, ולומר להם בצורה מפורשת איך הם יכולים לגלות מעורבות.

 

אחים, אחיות או חברים קרובים יוכלו גם הם לתמוך ולעזור לך לבשר את הבשורה להוריך. גייסי אותם לעזרתך.

 

איך אדבר עם חבריי על הסרטן שלי?

ההחלטה כיצד לדבר עם האנשים שבחייך על מה שאת עוברת, תלויה אך ורק בך. חשוב שתמצאי את הזמן המתאים לספר לכל האנשים שהם חלק מחייך. אם את רוצה לחכות עד שתעכלי את האבחנה לפני שתספרי למעגל רחב יותר של חברים וקרובים – זה בסדר גמור.

יתכן שתגלי שמערכות היחסים שלך עם חברייך משתנות אחרי קבלת האבחנה. ישנם קשרים שמתהדקים, אך יהיו גם כאלה שלא. לא כולם יכולים להתמודד עם סרטן, ויהיו חברים שלא יוכלו להתמודד עם הרגשות והכאב שלהם עצמם. יש חברים שעלולים, ללא כוונה, להגיד לך משהו - או להתנהג כלפיך - באופן חסר רגישות או תועלת.

הדרך הטובה ביותר היא להימנע ממתחים מיותרים שמערכות יחסים שליליות מדי עלולות להוסיף לחייך, בזמן שאת מתמודדת עם סרטן. במקום זאת, נסי להתמקד בתמיכה החיובית שאת מקבלת מאלה שאיכפת להם ממך, ושדואגים לך.

 

תכנון מוקדם ומחשבה על האופן שבו את רוצה לספר לחברייך, יעזרו לך לבטא את רגשותייך בצורה ברורה יותר. נסי לדבר בכנות על איך שאת מרגישה ומה שאת צריכה. אם תעשי זאת, זה יקל על חבריך ויעזור להם להבין טוב יותר כיצד הם יכולים לעזור לך.