התקדמות מחלה- מה זה אומר?



מאת ד"ר עבד אגבריה, מנהל המערך האונקולוגי, בי"ח בני ציון, חיפה

 

בשנים האחרונות חלה מהפכה בטיפולים בשלב 4 של סרטן הריאות. בעבר הלא רחוק היה מקובל לטפל בכל החולים בשלב הזה במשלבי כימותרפיה שונים, והתוצאות היו ממש צנועות.
בזכות ההתקדמות בבדיקות המולקולריות שיכולות לזהות שינויים גנומיים בעלי אפשרות טיפולית, ובזכות בדיקת מאפיינים נוספים ברקמת הגידול כגון חלבון PDL1 ועוד מספר של סמנים, אנו מסוגלים כיום להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים ביותר עבורו.

הטיפול הסטנדרטי היום לחולים עם סרטן הריאות מסוג תאים לא קטנים-NSCLC, הוא שילוב של כימותרפיה ביחד עם אימונותרפיה או אימונותרפיה כתרופה בודדת בחולים שהם ללא מוטציה ברת טיפול- WILD TYPE . כיום בכ-40% מהחולים ניתן למצוא מוטציה ברת טיפול כגון : EGFR, ALK, KRAS G12 וכו'.
חולים שנמצאו ללא מוטציות ברות טיפול מטופלים בשילובים שונים של כימותרפיה עם טיפולים אימונותרפיים.
כדוגמא לטיפולים ממוקדי מטרה, חולים עם שינוי ב-ALK, מטופלים בתרופות מקבוצת מעכבי ALK מדורות שונים .
בסקירה זו אנו הולכים להתמקד בהתקדמות של המחלה לאחר הטיפולים השונים בקו הראשון.

התקדמות של המחלה תחת טיפול מסויים מוגדרת כהחמרה באתרי המחלה ע"י גדילה בנפח המחלה הקיימת בין אם במחלה הראשונית או הגרורתית או הופעה של אתרי מחלה חדשים תחת הטיפול.
בד"כ הגילוי של התקדמות מחלה הוא ע"י בדיקות הדמייה שמבוצעות באפן רוטיני כמו ,CT, PET CT או MRI של המח. המחלה יכולה להתקדם באפן תיאורטי באתר המחלה הראשוני , דהיינו הריאות או באתרי גרורות שונים כגון : מח, עצמות, כבד ואדרנלים.
ברוב המקרים, יחד עם הממצאים בבדיקות ההדמייה שמעידות על התקדמות של המחלה, חלה החמרה קלינית אצל החולה כגון: החמרה נשימתית, התגברות של הכאבים ותלונות נוספות שקשורות לאיבר הספיציפי של הגרורה.
ישנן מנגנוני עמידות אשר מתפתחים תחת הטיפול הספיציפי וגורמים להתקדמות של המחלה.
לצערנו, המחלה תתקדם ברוב החולים המטופלים, ולכן חשוב מאד להבין מה גורם להתקדמות זו. באופן תיאורתי, חלק מהחולים שמטופלים באימונותרפיה יכולים להישאר יציבים לפרק זמן ארוך, אפילו מעבר ל-5 שנים, זאת בזכות התכונה של הזיכרון המאפיינת את תאי המערכת החיסונית.
מנגנוני העמידות בחולים שמטופלים באימונותרפיה לא כל כך מובנים בינתיים באופן ברור. ישנן מספר דעות רווחות לגבי נושא זה, והדעה המובילה היא שינוי בסביבת הגידול (TME), וכתוצאה מכך עליה בביטוי של גורמי הצמיחה לכלי הדם (VEGF), ולכן ישנם מספר מחקרים כיום שבודקים שילוב של מעכבי VEGF יחד עם אימונותרפיה.

נושא ההתקדמות בחולים שמטופלים בתרופות ביולוגיות בשל מוטציה מסויימת הוא ברור יותר כיום, מאחר שיש לנו הבנה בסיסית יותר במנגנון התאי שגורם למחלה וכך אנו יכולים לעקוב באופן מעבדתי אחר המנגנונים התאיים שגורמים להתקדמות המחלה. צריך לזכור שרב החולים אשר יש להם מוטציה ברת טיפול, המח הוא האתר הגרורתי השכיח ביותר , כך למשל עד כמחצית מהחולים עם מוטציה ב-ALK יפתחו גרורות מוחיות.

אחת הקבוצות של החולים עם מוטציות היא חולי ALK . ALK הוא איחוי של שני אונקוגנים שמתחברים ביניהם באופן שאינו תקין והתוצר שלהם הוא חלבון לא תקין שגורם לתהליך הסרטני.
כיום ישנן תרופות מעכבות ALK מדורות שונים. מנגנוני העמידות תחת מעכבי ALK כוללים:
1. התפתחות של מוטציות כגון המוטציה G1202, שמתפתחת במיוחד תחת טיפול מהדור השני
2. ביטוי יתר של חלבון ALK מוטנטי
3. שפעול מנגנונים נוספים שתלויים בחלבון EGFR מוטנטי
4. ביטוי יתר של חלבון KIT

כיום ישנה חשיבות רבה לאבחון התקדמות מחלה בזמן המתאים ובנסיון לברר מהו המנגנון העומד מאחורי ההתקדמות.
בחלק מהמקרים אנו יכולים להציע קו טיפולי נוסף על סמך הממצאים המולקולריים בבדיקה של מנגנון העמידות, דבר שיכול להבטיח טיפול מותאם לחולה.
לצערנו הרב, כיום רוב החולים שמחלתם מתקדמת תחת טיפול מסויים לא ניתן למצוא להם מנגנון ברור ובר טיפול כסיבה להתקדמות. מחקרים רבים ממשיכים ובודקים כיום את הנושא הזה בהרחבה ואנו מקווים להצלחה בתחום חשוב זה.


המידע בסקירה זו מייצג את חוות דעת הכותב, שאינה בהכרח עמדת החברה. פייזר אינה אחראית לתוכן הכתבה ולמידת הדיוק או השלמות של כל מידע או דעה הכלולים בכתבה
ואין לראות בכתבה משום המלצה, עמדה, חוות דעת מקצועית, עצה או תחליף להיוועצות עם איש מקצוע מתאים.