חוות דעת שניה בסרטן ריאה- האם זה חשוב?

מאת פרופ' ניר פלד, מנהל האגף והמערך למחלות הסרטן, ביח' שערי צדק ויו"ר העמותה הישראלית לחולי סרטן הריאה.

 

"סרטן" היא אבחנה הכרוכה בחרדה, פחד, אי וודאות ותחושת "הגרוע מכל הגיע".
פנים רבות יש למחלת הסרטן, ועוד רבות יותר יש לדרכי הטיפול וניהול המחלה. הצורך הטבעי להשיג את הטיפול הטוב ביותר ליקיריך, מוביל מטופלים ומשפחות רבות להתיעצויות מרובות.
התיעצויות אלו מחזקות את תחושת הבטחון בדרכי הטיפול ומאפשרות חשיפה נוספת להסתכלות מזוויות שונות על אותה המחלה.
בבחינת הסיבות המובילות לחות דעת שניה, ניתן למנות סיבות מקצועיות וסיבות הקשורות בתקשורת.
מבחינה מקצועית, המניע העיקרי הוא הרצון להצליב מידע ממקורות שונים ולבסס את תכנית הטיפול המוצעת תוך פתיחת כיווני מחשבה שונים.
לעיתים אף בעידוד הצוות המטפל. קבוצת הגורמים השניה נובעת מצרכים להרחבת המידע, לשיפור התקשורת והרצון להנגשת מידע באופן שונה.

תוצרי חוות הדעת השניה, נחלקים למספר סוגים ובהתאם יתרונות וחסרונות:
א. יצאתי מחוזק ותכנית הטיפול המתוכננת הינה המיטבית
ב. הבנתי כי תכנית הטיפול המוצעת אינה היחידה ודרך אחרת מתאימה לי ולמשפחתי
ג. התבלבלתי לחלוטין ואני זקוק לחוות דעת שלישית

אכן, מומחים שונים רואים מצבים קליניים דומים בצורה שונה ומזוויות שונות.
לפיכך, במהלך חוות הדעת, חשוב לקיים דיון פתוח ולשאוף לשיח בין המומחים במקרים של פערים מהותיים בגישה הטיפולית.
הענקת מכתב סיכום והצגתו לצוות המטפל, הינה חיונית וחשובה ומאפשרת שיח פתוח עם המשפחה על בחינת אופציות אחרות וזו הרי מטרת חוות הדעת השנייה.

הנטיה לחוות דעת שניה הינה תלוית תרבות, משתנה ממקום למקום, מגיעה אף ל 90% בחלק מהסקרים וכפופה ליכולות סוציואקונומיות ולמבנה מערכת הבריאות.
מרבית המחקרים לנושא זה נעשו בארה"ב, בעוד שבאוסטרליה לדוגמא, המתאפיינת במערכת בריאות אחידה, נטיה לפניה לחוות דעת שניה נמוכה באופן משמעותי בקרב חולים אונקולוגים.
לדוגמא, סקר בעניין זה בין השנים 2013 עד 2015, הדגים כי 16% מהחולים בלבד פנה לקבלת חוות דעת שניה.
כמחציתם פנו לצורך אישוש האבחנה ומחציתם לצורך פתיחת תכניות טיפול אחרות.
מתוך אלו שלא פנו לחוות דעת שניה, 88% דיווחו כי חשו בטוחים בצוות הרופאים הראשוני. מעניין כי כ- 3% מקבוצה זו, לא ידעה כלל שזכותה לחוות דעת נוספת.

חוות דעת שנייה אינה מתרחשת אך ורק ביוזמת המשפחה, אלא לעיתים דווקא ביוזמת הרופא המטפל או אף המבטח.
בשני המקרים הללו, ישנה חשיבות גדולה מאוד לקבלת חוות דעת כתובה והעברתה לגורם המפנה.
חוות דעת מסוג זה שכיחות בעיקר במחלות נדירות או במצבים קליניים מורכבים ולפיכך חוות דעת מקצועית מגורם מנוסה, עשויה להוביל לשיפור הטיפול וחיזוק האמון בין הרופא המטפל
לבין המטופל.
חוות דעת מסוג זה, כמו גם אלו היזומות על ידי המטופל, הפכו להיות שכיחות בעולם המערבי, ובפרט בתחום האונקולוגי.

חוות דעת שניות אפשריות גם ביועצים מעבר לים וכ- 12% מהיעוצים מתקיימים באמצעות שיחות וידאו או אמצעים אחרים, המגשרים על פערי המרחק.
שירותים אלו, מאפשרים להגיע למומחים המנוסים ביותר בתחום ולהעשיר את מגוון הטיפולים הזמין. מעניין כי לאחרונה קיים שימוש עולה בפורומים חברתיים לשימוש זה, וחוות דעת שניות הינן לעיתים בגדר "חכמת ההמונים".

בסקר ספרות רחב, עולה כי במקרים אונקולוגים, האבחנה האונקולוגית השתנתה בכרבע מהמקרים לאחר חוות הדעת השנייה.
מעניין כי דרכי הטיפול היו זהות בכ 68% מהמקרים בעוד שינוי מהותי התרחש בכ- 16% מהמקרים בלבד. בתחום סרטן הריאה, השונות בתכנית הטיפול השתנתה ב- 37%.
בכלל המחקרים, עולה כי הבנת המחלה השתפרה במרבית המשפחות אשר פנו לחוות דעת שנייה (86%) וכ- 40% דיווחו כי איכות הטיפול השתפרה הודות לקבלת חוות דעת נוספת אודות מחלתם.

לסכום, הצורך בחוות דעת שניה עם אבחנת הסרטן, הינו צורך טבעי אשר מסייע בשיפור הבנת המחלה, בשיפור הטיפול ובחידוד האבחנה ודרכי הטיפול.
שיח פתוח ותקשורת מיטבית בין הצוות למטופל ומשפחתו יסייעו לשיתוף מידע מיטבי ולהחלפת דעות אשר מסייעת לרוב להענקת טיפול מיטבי לחולה המצוי תמיד במרכז.

המידע בסקירה זו מייצג את חוות דעת הכותב, שאינה בהכרח עמדת החברה. פייזר אינה אחראית לתוכן הכתבה ולמידת הדיוק או השלמות של כל מידע או דעה הכלולים בכתבה ואין לראות בכתבה משום המלצה, עמדה, חוות דעת מקצועית, עצה או תחליף להיוועצות עם איש מקצוע מתאים.