אבחון

אבחון שלפוחית שתן רגיזה מבוסס בעיקר על התסמינים שמהם המטופל סובל.
בדרך כלל בירור זה מספיק ואין צורך באבחון פולשני. האבחון יתבסס בעיקר על בירור התסמינים, בדיקה גופנית ולעיתים גם בדיקות עזר אחרות.


הסטוריה רפואית
בשלב הראשון ישלול הרופא מחלות ומצבים רפואיים שעשויים לגרום לתסמינים דומים לשלפוחית שתן רגיזה.
אם אין לכם מחלה או מצב רפואי העלולים להשפיע על מערכת השתן, הרופא ישאל אתכם לגבי התסמינים שמהם אתם סובלים. לדוגמה:

  • האם קיימים אצלכם תסמינים של שלפוחית שתן רגיזה, כגון דחיפות ותכיפות מתן שתן, בריחת שתן ביום ו/או בלילה?

  • האם קיימים אצלכם תסמינים אחרים הקשורים לדרכי השתן התחתונות כגון כאבים, שתן דמי, צריבה, קשיי התרוקנות, הפרעה בזרימת השתן? האם יש צורך להשתמש בשרירי הבטן בעת הטלת שתן ועוד.


בדיקות גופניות שהרופא עשוי לבצע

  • בדיקה של הבטן לאיתור צלקות, גושים, בקעים, מלאות שלפוחית השתן ובצקות ובדיקה של איברי המין.

  • בדיקה רקטלית על מנת להעריך תפקוד שרירי הסוגר (השרירים הטבעתיים).


בדיקות עזר נוספות להערכה ראשונית

  • בדיקת שתן – בדיקה כימית ומיקרוסקופית מסייעות לשלול בעיות בכליות, בעיות מטבוליות וזיהומים בדרכי השתן.
    בדיקות אלה מבוצעות על ידי מסירת דגימת שתן במעבדה.

  • בדיקת אולטראסאונד מסייעת לבדוק האם השלפוחית מתרוקנת במלואה וביעילות.


בשלבים מאוחרים יותר, כאשר מטופלים כבר אובחנו כסובלים משלפוחית השתן רגיזה אך אינם מגיבים לטיפולים שניתנו, או במקרים מורכבים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות שבאמצעותן ניתן להסתכל לתוך צינוריות השופכה ושלפוחית השתן.