פרק 1: נעים מאוד

החברים שלי קוראים לי ד"ר רוזין, אף שלא למדתי רפואה יום אחד בחיי.
זו כנראה ההיפוכונדריה שהובילה אותי לאן שאני נמצאת. היא, ואהבת הכתיבה.
ועכשיו ההסבר:
קוראים לי טלי רוזין ואני היפוכונדרית. על העובדה שאני אוהבת לכתוב יעידו כולם.
חמש יחידות ספרות בתיכון, תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, ואז – מוסף סגול של עיתון חדשות. בית הספר שלי, והתחלת הרומן עם נושא הבריאות,
שהמשיך גם למוסף "זמנים מודרנים" של ידיעות אחרונות ולעריכת מדור הבריאות של שבועון "לאשה".
האמת היא שאני אפילו לא יודעת איך התגלגלתי לעניין. אולי אורנה ננר, העורכת המיתולוגית שלי, זוכרת.
היא בטח הציעה שאבדוק משהו, ואני צללתי פנימה, כמו שאני אוהבת. מאז זה מה שאני עושה.
בוחרת נושא שמעניין אותי – ועולם הבריאות מרתק אותי! ממש – ומשתדלת לחקור אותו לעומק.

ארבעה מתוך חמשת הספרים שכתבתי עוסקים בבריאות. החמישי, שעניינו פמיניזם, הוא סוג של בריאות נפשית מבחינתי.
במבט לאחור אני מבינה שבמהלך השנים כתבתי את הספרים שרציתי לקרוא ולא מצאתי.
זה התחיל במדריך להיריון ולידה שנכתב מנקודת מבט ישראלית (כן, ההוא עם הגלגל),
ואחריו בא מדריך למתבגרות ולמתבגרים שנותן אינפורמציה עניינית, בגובה העיניים.
אחריהם הגיע הכשלון המסחרי המהדהד שלי: ספר על ניתוחים פלסטיים, שרק כשיצא לאור הבנתי שרוב אחיותיי לא רוצות את כל האינפורמציה הזו,
גם היא כתובה בלשון בהירה וקולחת. כנראה שכולנו רוצות ללכת לישון ולקום יפות.
הספר החמישי והאחרון שלי (בינתיים) עסק בגיל המעבר. אל ד"ר עמוס בר, השותף הקבוע שלי לכתיבה, הצטרף ד"ר גדעון קופרניק, ושנות הכתיבה,
שבהן הייתי בעצמי בגיל שבו עוסק הספר, היו חגיגה ענקית של גילוי ולמידה.
ואז הגעתי לפייזר, וגיליתי עולם חדש. צד אחר, נוסף, של עולם הבריאות. כזה שיש בו גם שיקולים מסחריים וגם רגולציה. המון רגולציה. מרתק.
על כרטיס הביקור שלי בפייזר כתוב שאני מנהלת קשרי חוץ וממשל, וגם אחראית על התקשורת (חוץ ופנים), וגם על הקשר עם עמותות החולים.
מה שלא כתוב זה עד כמה אני אוהבת את העבודה שלי. מניחה שתראו את זה, אם תעקבו אחרי הוולוג שמתהווה כאן. 
מבחינתי, טלי רוזין, לבריאות הוא שילוב של הכל: הקולנוע שממנו באתי, הכתיבה העיתונאית שעליה גדלתי, והבית שבו אני נמצאת היום.
אני נהנית מאוד לעשות אותו, וגם הפעם בחרתי לי שותף נהדר, עמית שלו, צלם במאי ודוקומנטריסט מחונן. אתם עוד תגלו אותו.

מקווה שתהנו.

טלי.