פרק 16: מעשה בתגובה מלאה

על גיורא שרף, מנהל עמותות CML (לוקמיה מילואידית כרונית) וחלי"ל האור ("הבית של חולי סרטן הדם בישראל") ,
שמעתי לראשונה בזכות היותנו חברה גלובאלית.
CML (ומחלות המטולוגיות בכלל) לא היו עדיין חלק מהתחומים שהייתי מעורבת בהם, אבל קולגה מוערכת שעבדה אז במטה החברה בניו יורק אמרה שאני פשוט חייבת להיפגש איתו.
על ההיכרות הזו אני מודה לה עד היום.

על קפה ומאפה במאפייה בתל אביב, פשוט מפני שזה היה קרוב למשרד שבו עשה את ההתמחות במשפטים (!), פגשתי את אחד האנשים הכי משפיעים בתחום עמותות החולים בארץ.
אחר כך התברר לי שהוא עושה את זה גם בעולם..

גיורא שרף. מלונאי בעברו, חולה CML בעברו (טפו, טפו!) הוא בעל ידע עצום במחלתו ומחוייבות גדולה אף יותר לעמיתיו החולים.את המלונאות זנח לטובת בריאותו וניהול העמותות שהקים.
על מחלתו – או ליתר דיוק, על העובדה שנסוגה עד כדי כך שיכול היה להשתתף  במחקר שבמהלכו הפסיק לקחת את התרופה שהצילה את חייו – פרסם מאמר שהופיע בעיתונות הרפואית.

"תגובה מלאה" - Complete response  - ככה קוראים באונקולוגית למצב שבו המחלה נעלמה ואיננה.
ריפוי והבראה הן כנראה מילים שגדולות על התחום הקשה הזה.

על המרפסת היפהפיה בביתו שמול הים גם גיורא אינו מדבר על החלמה אלא על הפסקה.
בתקווה שהצלצול שמבשר על סופה לא יישמע לעולם.